הסיפור שלהן: לפעמים, אבידות הכרחיות וויתורים גורליים הם מקפצה לצמיחה

שירית בן ישראל

Print Friendly, PDF & Email

שירית בן ישראל

Print Friendly, PDF & Email

החיים הם רצף של אבדות הכרחיות וויתורים גורליים. את זה למדתי מהסופרת ג'ודית ויורסט עוד בגיל ההתבגרות, כשקראתי את ספרה הנצחי – "החיים אבדות הכרחיות ויתורים גורליים."

לפי ויורסט, האבדות שאנחנו מאבדים במהלך חיינו, והוויתורים שאנחנו עושים על אנשים, על אשליות, על דימוי עצמי אידיאלי, ועל התקווה שנחיה לנצח – כל אלה מעצבים אותנו וקובעים במידה רבה את מי שנגדל להיות ואיך נחיה ביומיום שלנו. אבל דווקא בגלל האבדות, ומתוך הבחירות הגורליות בוויתורים שנעשה במהלך חיינו, אנחנו צומחים להיות האנשים הנפלאים שאנחנו.

אני, קראתי את הספר, אבל חמש הנשים המופלאות שבכתבה חוו על בשרן את האבדות הקשות עליהן מדברת ויורסט בספרה, ועשו בעקבותיהם, במודע ושלא במודע, וויתורים גורליים, שעיצבו להן את החיים.

נקודת המפגש ביננו, במקום וברגע שהיו בשלות לדבר, להבין ולשתף, ילדה את הרצאות ההשראה המופלאות שלהן, שהיום, מרגשות ומשפיעות על כל כך הרבה אנשים.

 

גלי טוויזר

כשאת ילדה צעירה ובחייך מתחוללים שינויים שהורסים לך את הביטחון בתא המשפחתי, את האמון הנאיבי ואינסופי שהיה לך באנשים הקרובים, ואת השלווה הפנימית בה את כילדה אמורה לחיות, איך תתמודדי עם שינויים בחייך?

גלי טוויזר הייתה ילדה צעירה כשאביה לקח מזוודה, שם בה את כספי הזכייה בפיס ונעלם מחיה ומחיי המשפחה. לאורך מחצית חייה חיה גלי בפחד מפני כל שינוי, בעיקר כזה שנגע בכסף ובביטחון שלה. ברור… הרי כל מחשבה על שינוי ישר נגעה בעצב החשוף ויצרה מיד פחד והתנגדות פנימית לשינוי.

אבל גלי, בזכות רצף של ויתורים ובחירות גורליות (בלימודים, בזוגיות, בניהול הפיננסי ובקריירה) לא רק שהתגברה על הפחד משינוי, אלא הפכה אותו לכלי מניע בחייה, ואת עצמה – למומחית ליצירת שינוי בחיים. ואנחנו, הרווחנו.

 

לסיפור השלם של גלי  >>

ורדית שמשון

איך מתמודדים עם הורים ש"ויתרו" עלייך למען דודה שלא היו לה ילדים? 45 שנים הדחיקה ורדית את הזיכרון: היא בת 5, אימא מלווה אותה לשדה התעופה ומחברת אותה לדודה שהגיעה ממרסי. וזהו. סוף פסוק. איך מתגברים על ההרגשה שההורה שלך ויתר עלייך? ורדית בחרה שלא במודע בהדחקה. ובמקביל, בחרה לטפל בילדים שמערכת בחינוך די ויתרה עליהם מסיבות של חוסר התאמה.

איך מוותרים להורים שוויתרו עלייך כדי לצמוח להיות מי שתמיד רצית ויכולת?

כשעמדה ורדית בפעם הראשונה על הבמה מול 400 אנשים והביטה ישירות בקהל, שם, באחת השורות הראשונות ישבו הוריה. היא חייכה, נראתה בטוחה בעצמה למרות שעמוק בפנים רעדה מפחד… הישירה מבט לקהל, ואמרה: "מיואשים? רוצים להרים ידיים? לוותר? תעצרו! אל תוותרו גם אם קשה לכם. תסמכו עלי, אני יודעת מה המחיר, כי עלי, פעם, ויתרו!"

ורדית ויתרה על הכעס, והעצב, וההתחשבנות עם אלו שפעם, לא מכוונה רעה, ויתרו עליה. והכול כדי שהיום, תוכל לעזור להורים מיואשים שלרגע מוכנים "לוותר" למערכת החינוך הממסדית שרוצה להעביר את הילדים לחינוך מיוחד, רק כי קשה להם.

לסיפור השלם של ורדית >>

שרי ועידית

לא משנה היכן גדלתם, באיזו עיר, שכונה או משפחה, סביר להניח שהמסרים של ההורים, המורים, הסרטים והספרים שקראתם, כיוונו אתכם למודל המוכר של גבר – אישה – ילדים זה משפחה. גם שרי ועידית גדלו על אותם מסרים, וכשגדלו, הלכו בדרך שסימנו: חתונה, ילדים, משפחה.

לצד כל זה היו חברות נאמנות משך שנים. גם חברות וגם אחיות למקצוע כגננות במערכת החינוך. כל אחת מהן חיה את חייה שהיו בכלל לא רעים, אבל מהם חיים בהם את מאבדת את אחד הדברים הכי חשובים לך – אהבה?

זה לקח שנים רבות, אבל ברגע ספונטני אחד יצאה הקריאה מעידית וסימנה להן את הדרך. באותו רגע, שתיהן ויתרו על הפנטזיה של משפחה שבלונית, למען הדבר שהיה חשוב להן באמת: האהבה.

והייתה כמובן הרצאה, והייתה גם חתונה, ומאז, כמו באגדות, הן חיות באושר ועושר, עד עצם היום הזה, ומוכיחות לכולנו שוויתורים גורליים, לפעמים מביאים אושר גדול.  

לסיפור השלם של שרי ועידית >>

סימונה מורי

היה לה בית, ובן זוג, וילדים. מבחוץ, הכול נראה די סביר. אבל היא ידעה שמזמן איבדה גם את עצמה וגם את החופש שהיה אמור להיות לה, בגלל בחירה בחיים לצד גבר אלים.

היא לא ויתרה ועשתה הכול כדי להיחלץ: תלונות במשטרה, תביעות, בקשת הגנה מהרווחה, אבל דבר לא עזר לה.

ברגע אחד קשה נאלצה לאבד את  החופש המדומה שהיה לה בחוץ, כדי לזכות שנים רבות אחרי בחופש אמיתי. סימונה מורי ישבה 22 שנים בכלא. אבל היום, אחרי הכול, היא אישה חופשיה, שמדברת על בחירות והחלטות ומחירים בחיים.

לסיפור השלם של סימונה >>

 

ואחרונה בכתבה, מיוחדת ומרגשת – מלי פלג

איך אפשר לוותר למורים שהיו אמורים להגן עלייך וברחו נוכח ירי ראשון? ואיך תוכל ילדה צעירה כבת 17 להגשים את חלום הריקוד שלה, אחרי שנפגעה מ- 14 כדורים באירוע טרור, ועברה 14 ניתוחים ושנים של אשפוזים?

מלי פלג איבדה חלק מהותי מהילדות שלה, מהתמימות והאמון באנשים, וגם איבדה את דימוי הגוף השלם ומושלם שכל נערה ואישה צעירה כמהה אליו.

גם מלי כמו ורדית שתקה 45 שנים. בסתר ליבה ידעה שכל מה שאיבדה וכל מה שקרה לא היו באשמתה ולא באחריותה, אבל מכאן ועד ההחלמה, הדרך הייתה ארוכה.

קצת לפני הקורונה, כשראיתי בפייסבוק תמונה של מלי עם להקת הריקוד בה לקחה חלק, עומדת על במה בדובאי עם בגדי רקדנית בטן ומחייכת מאוזן לאוזן, ידעתי שמלי ויתרה על שאריות הבושה, וההאשמה, וכל הרגשות שליוו אותה משך השנים מאז אירוע הטבח הנורא במעלות (1974).

והיום, מי אם לא אישה כמו מלי, (עו"סית ומטפלת זוגית) שספגה אובדנים קריטיים, ועשתה ויתורים גורליים, יכולה לעזור לאנשים שחוו אובדנים ששברו ופרקו אותם, לוותר על משבצת הקורבן הפגוע למען חיים נפלאים של צמיחה והגשמה?!

לסיפור השלם של מלי פלג >>

איך מתגברים על האובדן?

 

הנה 6 צעדים שחמש המופלאות עשו, כל אחת בסגנונה הייחודי, כדי להתמודד עם האובדנים והוויתורים המלא פשוטים שחוו בחייהן:

להכיר ולקבל את העבר: הן הבינו שחשוב להכיר ולקבל את מה שקרה בעבר. זה יכול לעזור להבין מדוע פיתחו פחדים, בושה ומחסומים, ולהתחיל בתהליך הריפוי.

תמיכה: הן נעזרו בחברים טובים, בני משפחה, מטפלים מקצועיים וקבוצות תמיכה. כיום, אנחנו יודעים שמערכת תמיכה טובה מספקת הדרכה, עידוד ומרחב בטוח להביע את הרגשות.

הן אמצו את המצב החדש בהדרגה: מומלץ אחרי אובדן מורכב, להתחיל בביצוע שינויים קטנים בחיים, ובהדרגה להתקדם לגדולים יותר. צעדים קטנים יכולים לעזור לבנות ביטחון ביכולת ולעזור לנו להסתגל לנסיבות החדשות.

אתגר מחשבות שליליות: לרוב, לאחר אובדן או ויתור קשה, אנחנו מפתחים מחשבות ואמונות שליליות. לכן, חשוב לאתגר את המחשבות הללו ולהחליף אותן במחשבות חיוביות ומעצימות יותר, וזה בדיוק מה שחמש המופלאות עשו.

הצבת יעדים: הצבת יעדים מעניקה לנו תחושת כיוון ומטרה. על ידי התמקדות במה שנרצה להשיג, נוכל לתעל את הפחד משינוי למוטיבציה לצמיחה אישית.

לתרגל טיפול עצמי: לדאוג לעצמנו פיזית, נפשית ורגשית חיוני לרווחה האישית. זה יכול להיות תרגול מיינדפולנס או מדיטציה ושמירה על אורח חיים בריא, כל מה שיכול לעזור לנו לנווט את השינוי בצורה יעילה יותר, מבורך.

 

תכל'ס,

סיפוריהם של חמש הנשים הנפלאות הללו משמשים עדות לכוח של אימוץ הפסדים הכרחיים ווויתורים גורליים. כל אחת מהן התמודדה עם האתגרים הייחודיים שלה וחוותה אובדנים עמוקים לאורך הדרך. עם זאת, במקום לאפשר לאובדנים הללו להגדיר אותן, הן בחרו במודע להפוך אותם לזרזים לצמיחה והשראה.

דרך הסיפורים שלהם, אנו עדים לכוח העצום והחוסן שניתן למצוא בתוך הרוח האנושית. הם מלמדים אותנו שלא הקשיים העומדים בפנינו הם שקובעים את גורלנו, אלא איך אנחנו מגיבים אליהם. לנוכח המצוקה יש לנו הזדמנות לעשות ויתורים גורליים שמעצבים את חיינו לטובה.

לסיכום,

סיפוריהם של הנשים המדהימות הללו מזכירים לנו שאמנם החיים מציבים בפנינו אתגרים ואובדנים, אבל הבחירות והוויתורים שלנו הם אלו שמגדירים את דרכנו. אני תקווה שגם אתם, כמוני, קיבלתם השראה מאומץ הלב והחוסן שלהן, ושהסיפורים שלהן ישמשו תזכורת מתמדת שגם לנוכח מצוקה, יש לנו את הכוח לשנות את חיינו ולהפוך לאנשים הנפלאים שאנחנו אמורים להיות.

קיבלתם השראה לדרך שלכם? זוכרים שבתוך כל אדם מסתתר סיפור שלא סופר שמחכה להישמע? אז אולי… עכשיו, הגיע הרגע לספר את הסיפור שלכם.

לבניית הרצאת השראה משלכם, דברו איתי

לממליצים נוספים

כתיבת תגובה

מה הסיפור שלך?

שירית בן ישראל – מומחית סטוריטלינג. מפתחת הרצאות השראה ואירועי TED TALKS

גם לך יש סיפור לספר?

שנהפוך אותו להרצאת השראה?

"המהפך שאני עושה לאנשים קשור בראש ובראשונה לשינוי הסיפורים שהם מספרים."