לסיפור החיים של איריס ראובני במקור, היה שם מאד מאד לא שגרתי. לכן, מהצד, כנראה זה יישמע דרמטי מידי. אבל בפעם הראשונה שאיריס שמעה את השם, היא הרגישה שהוא מבטא בצורה הכי טובה את מה שחשה באותו יום…
בהתחלה קראנו לסיפור של איריס: "ברוך שפטרנו" ובהמשך, הסיפור הפך ל- "היום בו נולדתי מחדש".
על ההרצאה:
27 שנים היא סבלה מאלימות והתעללויות בלתי פוסקות. מה שהיה אמור להיות המקום הבטוח הפך לסיוט מתמשך. למה לא ברחה? מה נתן לה כוח להמשיך? מה הקשר בין הבית בו גדלה למציאות הקשה שחוותה? ואיך בכל זאת יש לסיפור הכואב הזה סוף טוב כל כך?
איריס: הצטרפתי לתוכנית "מה הסיפור שלך?" כי רציתי לשמיע את הסיפור שלי. הסיפור שלא סופר, כי במשך 27 שנים סתמו לי את הפה…ולא יכולתי להביע את עצמי"
על התהליך:
איריס: "התוכנית נתנה לי השראה, כוח ואומץ לצאת עם הסיפור שלי בפומביי, למעני, ולמען נשים אחרות. עברתי חווייה מרגשת… היכרתי אנשים מדהימים"
היום, כשצילמנו את הכתבה על הסיפור שלי, לקראת התוכנית שהפיק ארגון העובדים בעיריית ת"א, הרגשתי שסגרתי מעגל! היום אני שלמה עם עצמי ולא כועסת יותר…"
על התוצאה:
איריס מספרת: "סגרתי מעגל, אני שלמה עם עצמי! היום, אני רוצה לדבר למען אלה שעדיין שותקות ואולי אצליח להעיר את עיניהן ולתת להן כוח לקום וללכת ולא להסתכל לעולם לאחור"
