להלהיב בזום: זה מה שמרצים צריכים לעשות היום

שירית בן ישראל

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
Print Friendly, PDF & Email

כשתסיימו לקרוא את הכתבה תכירו מקרוב 8 כלים פרקטיים שיעזרו לכם ליצור מעורבות קהל גבוהה כדי שבהרצאה הבאה שלכם תוכלו להלהיב בזום או בלייב כבר מהדקה הראשונה.

 

ביום אחד זה קרה…

בבת אחת עולם ההרצאות השתנה. יותר, אין קהל ואין במה, יש רק מסכים וצופים. ובשטח, יותר ויותר מרצים מגלים שלהרצות בזום, זה לא כמו לעמוד על במה, וגם לא דומה להרצאה מול קבוצה בכיתה. כי, הצופים שיושבים מול המסך בהרצאות בזום רוצים שיסקרנו, ירגשו וירתקו אותם כל הזמן…

אז מה עושים? איך אפשר לצלוח את המעבר מהבמה למסך? איך אפשר ליצור מעורבות קהל גבוהה בהרצאה, אפילו שרוב המרצים מאמינים, שבלי קשר אישי זה ממש לא אפשרי?

 

רוצה להיות מרצה מלהיב?

מי שרוצה להיות מרצה מלהיב בזום חייב להשקיע ב- 4 האלמנטים במצטבר. כל אחד מהאלמנטים חשוב לכשעצמו, וכולם יחד יוצרים מתכון מנצח להרצאה מצוינת בלייב ובזום, בכל נושא שתבחרו.

 

ראשית, מבנה

הרצאה בזום מחייבת ארגון מבנה ברור, שיבטיח זרימה חלקה של המידע. בקיצור… ספונטאניים, כמו שהייתם על הבמה עד היום, לא יעבוד לכם בזום. בזום תצטרכו להשקיע בתכנון. בעיקרון, כל הרצאה, כמו כלפרזנטציה, בנויה מ-3 חלקים: פתיח, ליבה וסיום.

איך לפתוח הרצאה? תקראו כאן

איך לסיים הרצאה עם טעם של עוד תגלו כאן

 

ליצור חוויה

דקה בזום = חמש דקות בלייב. וזו בדיוק הסיבה, שמהשנייה הראשונה, אתם, כמרצים, חייבים לרגש את הקהל. כי אם לא תרגשו אותם, תאבדו אותם.

 

הפעלה

ההרצאה בזום לא שונה ממשחק מחשב. כשהצופה מעורב במשחק הוא מרוכז, מושקע ונהנה. אז, איך אתם מתכננים להפעיל את הקהל שלכם כדי שיהיה מעורב בהרצאה, זו השאלה.

 

ערך

תכל'ס, עם מה אתם רוצים להוציא את הקהל שלכם מההרצאה? דיברתם ודיברתם, אבל, השאלה המרכזית היא מה יוכלו לעשות מחר עם המידע שנתתם להם היום?

יש לכם שיטה מנצחת שעוזרת לאנשים לשנות את החיים? אם לא, כאן תגלו למה היא חיונית להצלחת ההרצאה שלך, וגם איך תוכל לפתח שיטה משלך.

 

ועכשיו, משהכרנו את 4 האלמנטים החיוניים לבניית הרצאה מנצחת בלייב או בזום, בואו ונכיר מקרוב 8 כלים פרקטיים שיעזרו לכם ליצור מעורבות קהל בהרצאות שלכם כבר מהדקה הראשונה.

כלי 1 ליצור מעורבות קהל: מסר גלובאלי

אחד הדברים שאנשים הכי שונאים זה לשמוע מרצה שכל משפט שני שלו מתחיל במילה "אני". ההרגשה שהם מקבלים היא של מרצה שמרוכז בעצמו ובסיפור שלו, ובכלל לא מתעניין בהם. ובדיוק בשביל זה אנחנו משלבים מידע וסטטיסטיקות מהעולם, שקשורים ישירות לנושא ההרצאה.

דמיינו את ההרצאה כמו פרוסות לחם, לאחר שפרסו אותו במכונה. לחם ועוד לחם ועוד לחם, אולי ישביע, אבל לא יהיה טעים. אבל… אם נוסיף חמאה, פרוסות גבינה צהובה, או גבינת סנט מור, נקניק, חסה, ממרח מיונז ועוד פינוקים, נקבל סנדוויץ' מהסרטים.

הוספת נתונים וסטטיסטיקות מהעולם לגבי נושא ההרצאה, דומה להוספת פרוסות הגבינה. היא משפרת את הטעם, מרחיקה לרגע מהסיפור האישי של המרצה ופותחת דלת להתחברות הצופים לסיפור שלהם. 

 

כלי 2 ליצור מעורבות קהל: מילות עוצמה

למילים יש כוח, את זה אתם יודעים, נכון? אבל, לחלק מהמילים יש יותר כוח מאחרות! למשל, מילים שמציגות תועלות ורווחים שאתם תוכלו לייצר ללקוחות שלכם.

כי למה בעצם אנשים הולכים לשמוע הרצאות? ברור! גם כדי ליהנות, וגם לקבל מידע שיעזור להם לשפר את החיים.

לכן, כשאתם משלבים בהרצאה מילות עוצמה שמציגות את התועלות והרווחים שתוכלו לייצר ללקוחות, קרי הרווח שלהם מכם, אתם מגדילים את הסיכוי ליצור מעורבות קהל בהרצאה. כי מה שמעניין אותם בסופו של יום זה-"מה יוצא להם ממך…"

 

כלי 3 ליצור מעורבות קהל: הפעלות

נגמרו ימי ההרצאות הפסיביות: מרצה עומד על במה או מרצה בזום שמדבר, והקהל יושב בשקט ומאזין, יותר אין חיה כזאת.

נכון, אנשים לא רוצים לעבוד בהרצאות, אבל מצד שני, הם גם לא מוכנים להתייבש בכיסאות.

לכן, כדי להפוך את הקהל לחלק פעיל בהרצאה חשוב לשלב הפעלות. במיוחד בהרצאות בזום, כשבכל שניה המאזינים יכולים לקום וללכת, או לכבות את המצלמה, חשוב להפעיל אותם.

יש לנו 3 סוגי הפעלות: הפעלות פיזיות, הפעלות כתיבה והפעלות בדיבור. את ההפעלות כדאי לשלב במקומות הנכונים, רמז: לא בפתיח…אבל כן בהחלט במהלך ההרצאה ולעיתים גם בסיום.

 

כלי 4 ליצור מעורבות קהל: צחוק, הומור

צחוק יפה לבריאות… צחוק משחרר… אבל, בעידן הפוליטיקלי קורקט חייבים להיזהר: אל תחשבו על בדיחות שמגמדות אנשים, נשים, משקל, עדות, מוצאים, מבטאים, וכל השאר. אז מה נשאר?

ההמלצה שלי, תצחקו על עצמכם😊 זה הכי בטוח, וזה תמיד עובד! הרי עצמכם לא יתבע אתכם…ובנוסף, אנשים אוהבים מרצה שמסוגל לצחוק על עצמי. רק תזכרו בבקשה לצחוק על עצמכם באהבה ולא בהצלפה, ותיהנו מאמון ואהדה שיעלו בהתמדה.

 

כלי 5 ליצור מעורבות קהל: דמיון מודרך

אל תדאגו, הכוונה איננה להפוך אתכם למנחי דמיון מודרך. מספיק שתשתלו את המילה "דמיינו…" פעם או פעמיים במהלך ההרצאה, ולאחריה תספרו סיפור (תעשו סטוריטלינג) שיכניס את הצופים עמוק לתוך החוויה.

חשוב להפוך את הצופים לחלק מהמסע ולא להשאיר אותם ממתינים בתחנה. בעזרת דמיון מודרך תוכלו לקחת אותם אתכם למסע.

 

 

כלי 6 ליצור מעורבות קהל: שאלת שאלות

בחיים יש לנו גם שאלות וגם הצהרות. תודו, רובנו מעדיפים הצהרות. אבל… בשביל ליצור תחושת מעורבות בקרב הקהל, כדאי להתגבר על ההעדפה האישית ולשתול סטים של שאלות, במספר מקומות בהרצאה.

למה הכוונה ב – סטים של שאלות?

דמיינו… סיימתם קטע בהרצאה, ובמקום לעבור לסיפור הבא, אתם משחררים 3 שאלות, אחת אחרי השנייה. ולא, אתם לא ממתינים לתשובה מהקהל, כי מטרת השאלות לאפשר לאנשים מרחב כדי להיכנס לסיפור שלהם.

השאלות חייבות להיות שאלות סגורות (שאלה סגורה היא שאלה שהתשובות עליה היא או "כן" או "לא") שהתשובה עליהן היא רק "כן".

רצף של 3 שאלות סגורות שהתשובות עליהן תהיינה כן… כן… כן… (שייאמרו בשקט בלב ע"י כל אחד מהמשתתפים בהרצאה, מגביר את תחושת המעורבות.

 

כלי 7 ליצור מעורבות קהל: עיקרון השלושה

קראתם פעם את הטקסטים של הרצאות באתר טד?

אם לא כדאי לכם 🙂

כשקראו, תשימו לב כמה השפה בהרצאות טד פשוטה.

  • המשפטים קצרים, לרוב עד 8 מילים.
  • רעיון אחד בלבד בכל משפט.
  • כמה שפחות מילות ואותיות קישור, כמו: ו… בהמשך ל.. וגם…

וכדי לפשט עוד יותר את אופן העברת וקליטת המידע, מרבים מרצי טד להשתמש ב 'עיקרון השלושה'. הרעיון המרכזי של 'עיקרון השלושה' הוא כמו כינוס אברים בחשבון, או מציאת המכנה המשותף הכי קטן במשוואה באלגברה.

למשל, במקום לספר שכדי להצליח בקריירה אתה חייב להיות ממוקד, נחוש, בעל ידע, תקשורתי, בעל יכולת למידה, משימתי, יודע לנהל זמן וכסף, פוליטיקאי, ועוד ועוד, נעשה תרגיל קטן של קיבוץ רשימת התכונות לשלוש קטגוריות מרכזיות.

והתשובה החדשה תהיה: בכדי להצליח בקריירה נדרשות 3 מיומנויות עיקריות: מיומנויות אישיות, מיומנויות מקצועיות ומיומנויות ניהוליות. ורק לאחר מכן ניגש לפרט כל קטגוריה.

עיקרון השלושה הינו כמו מארגן מחשבה, והוא עושה סדר בראש של הצופים ומאפשר קליטה ידידותית וקלה יותר של המידע. כי כשיש סדר הכול בסדר…

 

כלי 8 ליצור מעורבות קהל: כלים פרקטיים

הם (הקהל שלך) אולי באו היום בשביל החוויה, אבל יחזרו וידברו עליך ועל ההרצאה, רק אם תספק להם משהו שיעזור להם מחר לשנות קצת את החיים. כלים, ורצוי פרקטיים, תכליתיים ומעשיים.

לא סתם מאות אלפי אנשים אוהבים את "מודל אפרת" (מודל מתחום החינוך: אירוע – פרשנות – רגש – תגובה) או את "מודל SWOT" (מודל מתחום מנהל עסקים לאבחון סביבה פנימית – חוזקות וחולשות, וסביבה חיצונית – הזדמנויות ואיומים).

בין פרוסות הסיפורים בהרצאות שלכם, תזכרו לשלב תרגילים באמצעות כלים פרקטיים. זה בסדר לקחת כלים של אחרים מעולמות תוכן שונים, וזה הכי טוב, אם יש לכם כלים ייחודיים פרי פיתוח אישי שלכם שיעשו את העבודה.

 

לסיכום

היום, בעידן הרצאות בזום, יותר מתמיד, מרצים חייבים להלהיב ולסקרן, לרגש ולתת ערך אנשים. זה לא אתם והקהל, אלא מסע משותף, והמשימה הראשית שלכם היא ליצור מעורבות קהל כבר מהדקה הראשונה. 

  1. באמצעות שימוש מושכל בכלים תוכלו ליצור מעורבות קהל בהרצאות.
  2. חשוב לכלול את כל הכלים בהרצאות שלכם.
  3. חשוב לא פחות, למקם כל כלי במקום הנכון בהרצאה.
  4. וגם למינון יש משמעות. אל תציפו את הקהל, תנו להם מרחב להקשיב לכם וגם להיכנס לסיפור שלהם.

רוצים לדעת יותר? רוצים לשפר את מיומנויות הפרזנטציה של מרצים ומנהלים בארגון שלכם? לחצו הכשרת מרצים >>

למאמרים נוספים

כתיבת תגובה

"המהפך שאני עושה לאנשים קשור בראש ובראשונה לשינוי הסיפורים שהם מספרים."

גם לך יש סיפור לספר?

שנהפוך אותו להרצאת השראה?