זמן סיפור: כך תנצלו את הקורונה להפיכת הסיפור שלכם להרצאה

שירית בן ישראל

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
Print Friendly, PDF & Email

מיליוני אנשים מסוגרים היום בבתיהם בגלל וירוס הקורונה. הקושי העצום שלהם כפול: איך לשמור על השפיות וגם לעשות משהו שיצור מקפצה לשלב הבא. הפתרון לכך נמצא כאן, בכתבה שלפניכם

גם במהלך סגר הקורונה אפשר לעשות הרבה. אפשר לאכול הרבה, אפשר לישון הרבה, אפשר לראות הרבה סדרות רומנטיות בנטפליקס (ממליצה על הסדרות הדרום קוריאניות: משהו בגשם, נחיתת  חירום לאהבה, זיכרונות מאלהמברה, ליל אביב אחד, שוקולד טעם האהבה, חיים, אתה אני והולו, ועוד). ואפשר גם להשקיע בעתיד, שיגיע יום אחרי שהקורונה תיעלם מחיינו.

הדבר הכי טוב שתוכלו לעשות היום בשביל המחר, הוא לעבוד על סיפור החיים שלכם. מכיוון שהיום כמעט כולם רוצים לספר את הסיפור שלהם, ברור שאני לא צריכה לשכנע אתכם. להיפך, מה שחשוב כרגע, זה להבין יחד אתכם את הסיבה לסיפור, כדי לתת לכם את התבנית והנחיות הפעולה הכי מדויקות להשגת המטרה.

למה לספר סיפור?

הבנתם כבר למה חשוב לכם לספר את הסיפור שלכם?. אני שואלת כי הסיבה משפיעה גם על הדרך וגם על התוצאה. קיימות 4 סיבות עיקריות לרצון של אנשים לספר סיפור חיים:

  1. להשאיר משהו אחריך
  2. להבין טוב יותר את הסיפור שלך
  3. להפוך את סיפור החיים להרצאה
  4. לעזור לאנשים לשנות את החיים

אז. מה הסיבה שלך?

תוך כדי בנייה של מלמעלה מאלף הרצאות מסוגים שונים, פיתחתי תבניות ייעודיות לסוגים שונים של סיפורים. ארבע מהן תמצאו כאן, במאמר שלפניכם.  

 

תבנית 1 להרצאה: "שהמשפחה תדע מה עברתי"

את זה אמרה מלי פלג, כשהגיעה לתוכנית – "מה הסיפור שלך?" בשנה שעברה. למרות שהייתה מטפלת ומנחת סדנאות, מה שהניע אותה להשקיע בסיפור שלה, היה הרצון שמשפחתה תדע מה עברה בילדותה ואיך זה השפיע על חייה הבוגרים.

  • האם גם אתם עברתם חוויות מיוחדות שהשפיעו עליכם?
  • האם הסתרתם יותר מידי שנים את החוויות הללו?
  • מרגישים שהיום אתם מוכנים להוציא את הסיפורים לאור?

בגיל 16 נחטפה מלי על ידי מחבלים יחד 120 מחבריה לכיתה. זה קרה בשנת 1974 באירוע שייזכר בהיסטוריה הישראלית כ"טבח מעלות". המורים – ברחו, 4 מחבלים ואש כוחותינו צלפו בילדים, אבל מלי ניצלה. ואת הסיפור הזה שמרה בלב 45 שנים. משא כבד, לא?.

אם ברצונכם לכתוב סיפור חיים, כדי שבני המשפחה יידעו מה עברתם, כך תעשו זאת. כתבו:

  • באיזה שנה קרה האירוע?
  • מי היו הדמויות העיקריות?
  • היכן התרחש האירוע?
  • מה קרה באירוע?
  • איך הסתיים האירוע?
  • באיזה מצב הייתם בסיום האירוע?
  • איך המשכתם בחייכם מאותו אירוע?
  • באילו צמתים הייתם נזכרים באותו אירוע?
  • איזה מסר חשוב למדתם מהאירוע?
  • איך השפיע האירוע על חייכם?
  • מה תרצו לומר למשפחה בשורה תחתונה?
אם סיימתם לעבוד על פי ההנחיות יש בידיכם טיוטה ראשונה של סיפור החיים שלכם.

 

תבנית 2 להרצאה: "להבין יותר טוב את הסיפור שלי"

קורסי העצמה היו הכוכב של העשור הקודם. בהם פיצחנו את החוזקות, את החולשות ואת מה שביניהם. לאחר מכן הגיע האימון האישי, שעזר לאנשים להבין את משמעות האמונות המגבילות בחייהם. בהמשך, נכנס ה- NLP שדיבר על תכנות מחדש של תת המודע. והיום, המתודולוגיה המועדפת להבנת הייעוד ולגילוי המשמעות הייחודית עוברת דרך סטוריטלינג (storytelling) ועבודה על סיפור החיים.

אם מה שמניע אתכם זה הרצון לפצח את הסיפור שלכם, הנה מה שתעשו:

שלב ראשון

זוכרים איך כותבים קורות חיים? ובכן, השלב הראשון של כתיבת התחנות דומה לו.

  • הכינו רשימה של התחנות המרכזיות שעברתם בחייכם: לידה, גנים, בתי ספר, צבא, חו"ל, נסיעות, לימודים, נישואים, הורות, גירושים, ועוד.
  • בכל תחנה זהו את האירוע המשמעותי.
  • בכל אירוע זהו את השיעור שלמדתם.

שלב שני

  • הכינו רשימה של כול השיעורים שזיהיתם שלמדתם במסע חייכם.

שלב שני

  • הציצו ברשימה. אם עבדתם נכון, רשימת השיעורים שגיבשתם, תשקף נאמנה את סיפור חייכם, ותגלה איך התפתחתם ממי שהייתם למי שאתם היום.
אם סיימתם, יש לכם טיוטה ראשונה של סיפור חיים, ועכשיו, בטוח אתם מבינים טוב יותר את המסע שעברתם.  

 

תבנית 3 להרצאה: "להפוך את הסיפור והידע להרצאה"

אולי אתם כבר מרצים או מנחים בתחומים מקצועיים, והיום, כשמכול פינה צצים מרצים וסיפורי חיים, אתם מרגישים, שגם לכם יש מה לומר. כנראה שאתם צודקים!. חיבור מדויק בין מידע מקצועי בעל ערך לסיפור אישי מרגש, יוצר את התמהיל המושלם להרצאת השראה מבוקשת.

פה תידרשו להשקיע בשני מסלולים במקביל:

  • מסלול ראשון – לזהות את הסיפור שלכם.
  • מסלול שני – לזהות את המידע שתרצו להעביר בהרצאה, ולהפוך אותו לשיטה- מודל- כלים.

 

איך מתחילים להפוך סיפור וידע להרצאת השראה? הנה כך:

לצורך גיבוש הסיפור:

  • הכינו רשימה של התחנות המרכזיות שעברתם בחייכם: לידה, גנים, בתי ספר, צבא, חו"ל, נסיעות, לימודים, נישואים, הורות, גירושים, ועוד.
  • בכל תחנה זהו את האירוע המשמעותי.
  • בכל אירוע זהו את השיעור שלמדתם.
  • הכינו רשימה של כול השיעורים שזיהיתם שלמדתם במסע חייכם.
  • הציצו ברשימה, אם עבדתם נכון, רשימת השיעורים שגיבשתם, תשקף נאמנה את סיפור חייכם, ותגלה איך התפתחתם ממי שהייתם למי שאתם היום.

 לגיבוש המידע שתרצו להעביר:

  • מה תחום ההתמחות שלכם: למשל, מומחה להורות בשלט רחוק/ לאהבה מאוזנת/ לניהול אפקטיבי, וכ"ב.
  • מה נושא ההרצאה: למשל, חשיבה חיובית, אסרטיביות, ניהול מצבי לחץ, ניהול זמן, הורות, תזונה, ועוד)
  • מצאו את הקשרים בין הסיפורים והשיעורים שגיבשתם לבין המידע המקצועי שתרצו להעביר.
  • הגדירו את המסרים המקצועיים המרכזיים שלכם. הנה דוגמא למסרים: להרצאת ניהול מצבי לחץ – מסר 1: צרו לכם שגרה. להרצאת הורות בשלט רחוק – מסר 1: למדו ליצור אינטימיות גם מרחוק.
אם גיבשתם נכון את המסרים המרכזיים, אתם בדרך לפתח שיטה משלכם. כאן תוכלו ללמוד איך לפתח שיטה משלכם.

 

איך לפתוח הרצאה?

כל הרצאה זקוקה לפתיח עוצמתי ולסיום סוחף שמשאיר טעם של עוד. היכנסו לכאן כדי ללמוד איך לפתוח הרצאה. 

חשבתם שסיימנו? ובכן, עוד קצת….

הרצאת השראה כוללת גם מידע כללי מהעולם על נושא ההרצאה. מנחים מקצועיים יודעים ש- 85% מהטמעת הדרכה מבוססת על החוויה, כלומר, על שותפות מלאה של הקהל בהרצאה. ובדיוק לשם כך, אנחנו מוסיפים את אלמנט ההפעלה, מפתחים הפעלות, תרגילים ומשחקי תפקידים, שמוטמעים בתוך ההרצאה.

למשל, בהרצאה על – חשיבה חיובית, נבקש מאנשים לומר משפט ביקורת ונדגים להם איך ניתן להעביר אותו בצורה שלא פוגעת וכן מייצרת רצון לשיפור. או, בהרצאה על – ניהול מצבי לחץ, נבקש מאנשים להכין צ'ק ליסט דמיוני של שגרה יומית רצויה, ליום שיגיע משבר כמו וירוס הקורונה.

תזכרו טוב טוב, ההפעלות הן לא בכדי לייצר מנוחה למרצה, אלא כדי לחבר את הקהל אליו. הפעלה טובה שווה לפחות רבע שעה של הרצאה

אם סיימתם לעבוד על כול חלקי ההרצאה: סיפורים, שיעורים, מידע, מסרים, נתונים, שיטה והפעלות, ויש לכם פתיח וסיום להרצאה, אתם הבעלים הגאים של טיוטה ראשונה של הרצאת השראה.                       

 

תבנית 4 להרצאה: "לעזור לאנשים לשנות את החיים"

את המשפט הזה שומעים הרבה.

  • האם כל אחד יכול לעזור לאנשים לשנות את החיים?
  • האם יש תנאי כניסה מיוחדים?

התשובה לשאלה ראשונה: לא! התשובה לשאלה השנייה: כן!!!

רק מי שסיים את ההתעסקות עם סיפור הכאב שלו, פנוי לעסוק בסיפור הכאב של אנשים אחרים. האם אתם שם?…

אם כן, הגיע הרגע לעלות שלב. בהנחה שכבר סיימתם לכתוב את הסיפור שלכם לפי ההנחיות במאמר, וכבר גיבשתם את המידע המקצועי וגם פיתחתם שיטה משלכם, עכשיו כול שנותר הוא להבין למי אתם רוצים לעזור ולהכניס להרצאה את הצעת המכירה שלכם.

שלב ראשון – מיקוד עסקי להרצאה

  • מי קהל היעד שלכם?
  • מי לקוח הקצה שלכם? (הפרסונה המועדפת עליכם)
  • מה הכאב/ קושי/ בעיה שלו?
  • מה המשפט שהוא כותב בפנייה אליכם?
  • מה הפתרון שלכם לבעיה שלו?
  • איך ייראו חייו לאחר שימוש בפתרון שלכם?

 שלב שני – הפתרון, כלומר: הצעת המכירה שלכם   

  • מה תרצו למכור: סדנא, תוכנית ליווי, מוצר מידע, משהו אחר
  • למצגת ההרצאה, הכניסו שקפי מידע על ההצעה. מומלץ להכניס את ההצעת המכירה באמצע המצגת, קצת לפני ההפסקה.

הצעת המכירה תכלול את המרכיבים הבאים: כולל תוכן, תועלות, מסגרת זמן, עלויות, מבצע הנחה משמעותי ליום ההרצאה, והמלצות.

עכשיו, עברו על ההרצאה שבניתם, ובדקו האם היא אכן פונה לקהל היעד שהגדרתם, והאם ה- FLOW של ההרצאה (תרשים הזרימה של המידע בה) מניח קרקע איתנה להצעת המכירה שלכם.

אם סיימתם לעבוד לפי ההנחיות, יש לכם טיוטה ראשונה של הרצאת השראה שתעזור לאנשים לשנות את החיים. בהצלחה 🙂

 

למאמרים נוספים

כתיבת תגובה

"המהפך שאני עושה לאנשים קשור בראש ובראשונה לשינוי הסיפורים שהם מספרים."

גם לך יש סיפור לספר?

שנהפוך אותו להרצאת השראה?