חשוב: 7 הטעויות הקריטיות שמרצים עושים בהרצאות סיפור חיים

שירית בן ישראל

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
Print Friendly, PDF & Email

המציאות המורכבת בעשור האחרון יצרה דור חדש של מרצים שחולמים לכבוש את הבמה עם סיפור חיים מעורר השראה. הבעיה המרכזית היא שרוב הרצאות הסיפור, די דומות, וגם, מאחר והשוק מוצף, רוב המרצים החדשים עובדים בחצי חינם, הכול בכדי שקולם יישמע. 

ברוכים הבאים לעידן "קיצורי הדרך"

בקו התפר שבין המציאות המורכבת, סיפורי החיים והחתירה לתוצאות מיידיות, נולד הטרנד החדש של הרצאות סיפור חיים.

הרצאות סיפור חיים מבוססות על הסיפור האישי של המרצה; המילה הכי שכיחה בהן היא – "אני", והיא מופיעה עשרות פעמים בכל הרצאה; הסיפור כמעט תמיד מרגש ומעורר אמפטיה; אנשים אוהבים לפרגן להן; והן מציפות את הרשת.

הצמיחה המתמדת בהיצע הרצאות סיפורי החיים, מצד אחד, מעוררת לידה של עוד ועוד הרצאות, ומצד שני, יוצרת הצפה. 

כשאנחנו מתבוננים מהצד, בעיקר בפייסבוק, הם מעוררים קנאה: שפע הצילומים של המרצים המתחילים על במות, ושפע התגובות בסגנון "אלוף/ה"' "מהמם/ת"'  או "מדהים/ה", מושכים תשומת לב. 

ומה הפלא? המרצים החדשים נולדו לעידן ה"כאן ועכשיו", העידן בו מדלגים על שלבים מהותיים בדרך וחותרים ל- WOW ותוצאות מיידיות. בניגוד למרצים של פעם, שביססו את ההרצאות שלהם על ידע וניסיון מעשי רב שנים, המיומנות העיקרית של רוב המרצים החדשים היא יותר בשיווק בעולם הדיגיטלי, ולכן גם קולם נשמע מרחוק. אבל…

מה שרואים מפה לא רואים משם

רוב הרצאות סיפור החיים מועברות חינם, או בעלות שקרובה לכך (150-500 ₪). יתרה מכך, אם משקללים את עלות הנסיעות, ביטול הזמן, וההכנה לקראת כל הרצאה, הרי שעל חלק גדול, אם לא על רוב הרצאות סיפור החיים, משלמים המרצים מכיסם, רק בשביל "הזכות" לעמוד על במה ולהרצות.

והלקוחות, מנצלים את זה.

ארגונים ועסקים יודעים, שהמרצים החדשים, גם נהנים מעמידה על הבמה, גם כמהים לחיבוק והכרת הקהל, וגם שעצם העברת ההרצאה מהווה עבורם סוג של פיצוי על עבודה פחות נוצצת (לרוב כשכירים ולעיתים כעצמאיים) ולחתירה הלגיטימית שלהם לסיפוק, משמעות והגשמה.

אסור לזלזל בטרנד החדש של סיפורי חיים. בימינו, כשהממסד לא רק שלא מעורר השראה, אלא גם לא מספק פתרונות לבעיות, הוואקום התמלא במי שזיהו בזמן את הצורך האקוטי של אנשים בעידוד ותמיכה.

השאלה המרכזית היא, איך יכול מרצה (שאינו מרצה מקצועי) בתחילת דרכו, שהנכס העיקרי שלו הוא סיפור חייו (שלרוב נכתב על ידו, או נשמר בראש ולא נכתב בכלל) שמלווה במצגת (שהכין בעצמו) להפוך את הקערה על פיה?

  • איך יוכל לעבור מהרצאות חצי- חינמיות להרצאות בתשלום?
  • איך יהפוך מ"עוד אחד עם סיפור חיים" – לזה שסיפור חייו מבוקש?
  • ואיך יצליח, מי שעומד על במה כדי לספר את הסיפור האישי, להפוך למרצה, שהרצאת הסיפור שלו היא כלי שיווק מעולה לסדנאות, תוכניות הליווי ומוצרי הידע שלו?

כדי להפוך את סיפור החיים האישי להרצאה מעוררת השראה שמהווה, גם מוצר מבוקש בפני עצמה, וגם אמצעי למכירת מוצרים נוספים של המרצה, חייבים, בשלב ראשון, להימנע מ- 7 הטעויות הקריטיות שרוב המרצים עושים בהרצאות סיפור חיים.

תחשבו, הסיפור שלכם כבר היה יכול מזמן לעבוד במקומכם…. הרי הוא מרכז עולמכם, וממילא, הוא מנהל לכם את החיים. אז, למה שלא תהפכו את היוצרות ותתנו לו לעבוד בשבילכם?!

 

7 הטעויות הקריטיות שמרצים עושים בהרצאות סיפור חיים:

 

טעות 1 – אני…אני.. אני…

נכון שבסיפור החיים שלכם אתם הייתם הכוכבים, אבל הרצאת הסיפור מיועדת לקהל שלכם. דברו פחות על עצמכם. תגרמו לאנשים להרגיש שזה הסיפור שלהם.

בכל טיוטת הרצאה שאני מקבלת לבדיקה, הדבר הראשון שבולט הוא תדירות הופעת המילה – "אני". ככל שהמילה "אני" מופיעה בכמות גדולה יותר, כך ברור שהמספר עדיין מצוי בעיצומו של תהליך ההעצמה וצמיחה שלו, ואינו פנוי לתהליך שעליו להעביר את הקהל שלו.

אז מה עושים?

סופרים כמה פעמים המילה "אני" מופיעה בהרצאה שלכם, ומתחילים לצמצם.

תמחקו את רוב ה"אני" ואת גרורותיה – "לי, בשבילי, עבורי, אותי, איתי". 

 

טעות 2 – מה במרכז?

המטרה של הרצאת סיפור חיים היא לא לעסוק פעם נוספת בכאב שלך, אלא, לפתוח פתח לכאב שלהם, של האנשים שבאו לשמוע אותך. חשוב לזכור, שבהרצאה שלך, אתה "המטפל" לא המטופל.

בדקו: האם הנושא המרכזי בהרצאה שלכם הוא מה שעברתם. אם כן, פתחו צוהר לכאב של אנשים אחרים. העלו את הכאב שלכם כיתה, ובדקו אותו כחלק אינטגראלי מהכאב הספציפי ברמה לוקאלית וגלובאלית.

 

טעות 3 – משפטים שלא נגמרים

45% מהאנשים בימינו סובלים מהפרעה כלשהי: ADD, ADHD, OCD ויתר הפרעות הלמידה וההתנהגות. בנוסף, אנחנו מוצפים במידע וגירויים, ומתקשים להכיל את כולם. וזו בדיוק הסיבה שחשוב לדבר – קצר. פשוט וקולע, ולא ארוך ומייגע!.

  • קצר: השתמשו במשפטים קצרים. 8 מילים גג במשפט.
  • אחד: צקו רעיון אחד בכל משפט.
  • בלי חיבורים: כמה שפחות אותיות ומילות חיבור – "ו…ובהמשך ל.." באותו משפט.
  • מדויק: תנסחו משפט אלף פעמים, עד שתגיעו למסר הנכון.
  • פשוט: דברו פשוט, כדי שלא תצטרכו להסביר את עצמכם…
  • קצב: השתמשו ב מטרונום שכאן (חובבי הבלט מכירים אותו מהילדות) כדי לדייק את קצב הדיבור שלכם. קצב של 80- 85 הכי נכון לרוב ההרצאות. פחות, זה מייגע. יותר, מטריף את החושים (ולא לטובה).

 

טעות 4 – דוחסים הכול

יש לכם הרצאה? הקהל מחבב אותה ואתכם, אבל אתם מרגישים שמשהו לא מדויק בה?. רוב הסיכויים שהתחושה שלכם נכונה!.

למרצים עם סיפורי חיים, יש נטייה להעמיס על ההרצאה שלהם את כל סאגת חייהם.

  • נשמע לכם הגיוני לדחוס 40 שנות חיים ויותר, להרצאה אחת?
  • חושבים שזה נכון מבחינה מקצועית?
  • ומה עם הקהל שלכם, האם הוא מסוגל להכיל את כל החומר?

סטיבן קובי (מחבר הספר – 7" הרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד") אומר שצריך "להתמקד בעיקר, ולשחרר את כל השאר". אבל, פשוט ככל שזה נשמע, משימת השחרור היא הפעולה הכי קשה למרצים. כמעט כל דבר בסיפור נראה מרגיש חשוב. השאלה – "איך אני יכול לוותר על זה?" היא השאלה הכי שכיחה.

אז מה עושים?

לכל הרצאת סיפור חיים חייב להיות מסר על. הוא ה- TOP: THE ONE POINT , שתרצו שידבק בתודעת הקהל שלכם. רק אחרי שתגלו את ה- TOP, תוכלו לארגן בצורה חכמה את ההרצאה שלכם.

ומה עושים עם כל התוכן שיצרתם?

עכשיו, בוחנים אותו דרך עדשות ה- TOP!. כל פיסת מידע שלא מתחברת ישירות או לא משרתת את ה- TOP, מוציאים מההרצאה ושמים במגירה להרצאה הבאה.

 

טעות 5 – הבושה קובעת

בהרצאות סיפורי חיים מעורבים אנשים נוספים מעבר למרצה. ולמרות, שבחלק מהסיפורים, אותם אנשים הם הכול חוץ מ"נשמות טובות", לעיתים קרובות, זה דווקא המספר שעדיין חש בושה, פחד או חוסר נעימות.

ולכן, הוא משמיט פרטי מידע חשובים מההרצאה, וגם מוסיף לה מידע מיותר.

רק בגלל הפחד, הבושה, הפחד וחוסר הנעימות.

גדולתה של הרצאת סיפור חיים טובה היא באותנטיות ובדיוק של הסיפור. ולכן, למשפטים – "לא נעים לי ל.."   או "מרגיש לי ש…" אין כאן מקום!. ובכלל, לא מי שפגע הוא זה שצריך להתבייש??

 

 

טעות 6 – מאוהבים בסיפור

  • איפה עובר הגבול בין הסיפור למספר?
  • האם אפשר בכלל לספר סיפור השראה כשאתם עדיין תקועים בשלב הכאב?
  • האם תוכלו לעורר השראה כשאתם מתבוססים בסיפור שלכם?.

רוב האנשים די מאוהבים בסיפור שלהם. ופה בדיוק הבעיה!. מרצה טוב הוא מרצה שעבר את שלב הכאב. כשמרצה טוב עומד על במה, הוא לא עסוןק בעצמו, אלא כל המרחב הפנימי שלו פנוי להכיל את "הכאב" של הקהל.

תשאלו כל פסיכולוג מקצוען והוא יאמר לכם, שאי אפשר לעזור למישהו להשתחרר מהכאב שלו, אם אתם עדיין עסוקים בכאב שלכם.

ההמלצה שלי: תשתחררו מההתאהבות המיותרת בסיפור שלכם. תשקיעו מחשבה איך תגרמו לקהל להתאהב בכם. ובמקום לדמם, תתחיל להמם…

 

טעות 7 – לא מבינים שהסיפור הוא אמצעי לא מטרה

הרצאת סיפור חיים כשמה, היא לא…

הרצאת סיפור חיים אמנם מבוססת על הסיפור האישי, אבל הסיפור מהווה מקסימום 30% מההרצאה. לפעמים, אפילו פחות.

דמיינו סושי… האצה, היא המצע ועליה אנחנו מערימים בשכבות, בסדר קבוע ומתוכנן מראש, את מרכיבי הסושי. האצה, במקרה זה, היא סיפור החיים, ויתר המרכיבים הם החומרים החשובים שיעוררו השראה בקהל שלכם.

ומהם אותם חומרים מעוררי השראה?

אנחנו מדברים, בין היתר על שיעורים, תובנות, שאלות, הפעלות, נתונים, וכמובן, על תהליך מכירה – סמוי וגלוי. ואת כולם יש לארגן במבנה הנכון, בערמות הנכונות, במינון ובסדר הנכון, תוך חיבור מדויק למסר העל (ה- TOP שלכם, זוכרים?)

 

לסיכום

הסיפור שלכם, מזמן יכול היה לעבוד בשבילכם. הכי חשוב, שעכשיו, אתם יודעים מאלו 7 טעויות קריטיות חשוב שתימנעו. לכן, אני ממליצה שתבדקו באהבה-

  1. כמה "אני…אני…אני…" יש בסיפור שלכם?
  2. את מי שמתם במרכז?
  3. האם המשפטים שלכם ארוכים ומייגעים? 
  4. האם דחסתם יותר מידי תוכן להרצאה?
  5. האם הוספתם או השמטתם מידע בגלל בושה?
  6. האם אתם מאוהבים בסיפור שלכם?
  7. והאם הסיפור בהרצאה שלכם הוא אמצעי או מטרה?

יש לכם הרצאה כתובה? בדקו אותה עכשיו

אין לכם הרצאת סיפור חיים ואתם חולמים לעלות איתה על הבמה? דברו איתי >

למאמרים נוספים

כתיבת תגובה

"המהפך שאני עושה לאנשים קשור בראש ובראשונה לשינוי הסיפורים שהם מספרים."

גם לך יש סיפור לספר?

שנהפוך אותו להרצאת השראה?