10 דרכים באמצעותן עשיתי מהפך כולל בסיפור חיי שגם אתם תוכלו לאמץ

2015. בדיוק חגגתי שני עשורים של ייעוץ אסטרטגי ועסקי בצד העצמת עובדים בארגונים, אבל בפועל, כל אותן שנים חלמתי לעשות משהו אחר לגמרי.

חלמתי, אבל סיפרתי לעצמי ש "אני לא יכולה"… כי "יש לי קריירה שפיתחתי אחרי השקעה לא מבוטלת"… ובכלל "סוס מנצח לא מחליפים". והסיפורים האלה החזיקו מעמד שני עשורים.

אבל אז הגיע רגע, אולי בגלל גיל 60 שדפק בדלת הראשית, אולי כי הילדים עזבו את הבית (סוף סוף) ואולי כי פשוט התבשלתי יותר מידי בסיפור הישן, בדיוק כמו תבשיל ששכחנו על הכיריים ליותר מידי זמן.

אז עצרתי. ובלי יותר מידי מחשבות, ובלי להסתכל לאחור סגרתי את פרק היועצת האסטרטגית בהודעות רשמיות לכל הלקוחות, וישבתי לבנות לעצמי סיפור החדש.

אנשים אמרו לי – "את אמיצה" והרבה אמרו לי – "את מטורפת". לדעתי, שניהם צדקו. הלקוחות שלי היו בטוחים ש"איבדתי את זה" והציעו לי לקחת חל"ט לפני שאני סוגרת את הדלתות סופית (כאילו אני שכירה במגזר הציבורי…).

ולמה אני מספרת לכם את זה?

אני מספרת כי אם אני יכולתי לעשות את זה, גם אתם יכולים.

הנה 10 טיפים פשוטים וקלים שעזרו לי ועשויים לשנות גם את סיפור החיים שלכם!

 

1. תסתכלו מי נמצא בחייכם

האנשים שאיתם אתם מבלים את מרבית הזמן משפיעים עליכם, גם אם נדמה לכם שלא.

האם הם חיוביים? מפרגנים? מעצימים? מאתגרים? האם הם מחדשים לכם או משעממים אתכם?.

תבחנו את חוג המכרים שלכם. תתחילו מהמשפחה הרחוקה, תעברו לחברים, לקולגות, ולשכנים. הרעיון הוא שבסוף תהליך המיפוי תישארו רק עם האנשים שתורמים לכם משמעותית לחיים. איתם תוכלו לעבור לסיפור החדש.

 

2. תבחנו את הבית שלכם

עד לפני שנתיים גרתי בבית בן 200 מ"ר, שכלל שתי קומות, 5 חדרים וגג פרטי בן 70 מ"ר. אהה… ושכחתי, גם שלוש חניות, מצרך סופר יקר בתל אביב. לאט לאט הפסקתי לעלות לגג, את המשרד שהיה בו העברתי לקומה התחתונה, ורוב הזמן ביליתי ביחידת הסלון – מטבח- פינת עבודה. אבל לתחזק את הבית, אפילו שלא השתמשתי ברובו הייתי צריכה. וכמה זמן ואנרגיה לדעתכם, בזבזתי על התחזוקה הזו?…

זה היה בשבוע שטסתי לברלין, וגיליתי את מלון Scandic berlin. יחידת הביזנס בה שהיתי, שכללה הכל בפחות ממה שנראה לי כמו 40 מ"ר לא הפסיקה לרגש אותי. "מי צריך 200 מ"ר אם אפשר להתרגש מהרבה פחות?" חשבתי לעצמי. לכל דבר ביחידה היה מקום יעודי, ושום דבר מיותר לא היה בנמצא.

  • תסתכלו על הדירה שלכם. במה לא השתמשתם לפחות חצי שנה?
  • איזה בגדים מחכים לכך שתחזרו למשקל של גיל 20?
  • איזה משחק אתם שומרים מהילד הראשון לנכדים?
  • ובכלל, האם אתם צריכים את הגודל הזה?.

דירת הבוטיק שעיצבתי לעצמי מיד אחרי החזרה מברלין הייתה בהשראת היחידה במלון. מאות ספרים הועברו לחברים, ארבע ספריות איקאה ענקיות, לפחות 7 שולחנות וכיסאות נלווים (בשביל מה הייתי צריכה כל כך הרבה?) ציוד למנגל, לגג, לבריכה, לפיקניק הועברו להרבה אנשים, ואני עברתי עם שני טרולים לא גדולים למלון הפרטי.

ואיך זה שינה את הסיפור שלי?

המרחב שהתפנה זימן דברים חדשים, המינימליזם והמודרניות בדירת הבוטיק יצרו אביב חדש, אפילו שבאותה עונה היה בכלל חורף. גם לכם זה יקרה, אם רק תעזו לבדוק באהבה את מרחב המחיה.   

 

3. סלקו את הכבלים 

כן, הם ממכרים ולכן השם "כבלים" כל כך הולם אותם. אבל, אם תתנו להם להמשיך לכבול אתכם לכורסה או למיטה, אתם עלולים להתעורר בוקר אחד ולגלות שבזבזתם חצי מחייכם.

אימא שלי נהגה לומר: "אני משאירה את העוגה על השיש, ואת תלמדי להתאפק". ואני לא התאפקתי. ופעם אחר פעם היא הייתה קמה מהשינה ומגלה שהעוגה נעלמה. וגם בתורה נכתב: "לא תשים מכשול בפני עיוור", ובכנות, אין שום סיבה להתאמץ לפתח שליטה מול ההתמכרות, אם אפשר לשחרר את עצמנו בקלות ובמהירות מהגורם הממכר.

אז תודיעו עוד היום לחברת הכבלים שסיימתם איתה את הרומן. ואל תוותרו, ואל תתפתו לשום בונוס ומתנות חינם שיציעו לכם. קחו לכם אוויר לנשימה ותכינו רשימה של פעולות מהנות שמזמן לא עשיתם בגלל הכבלים.

ומה קורה כשמתנתקים מהכבלים? אני חזרתי לכתוב, וכתוצאה מהכתיבה קיבלתי פניות מקולגות בחו"ל לשיתופי פעולה שבכלל לא חלמתי שיוצעו לי. חברה קרובה שלי סיימה לכתוב מאמרים שזיכו אותה בפוסט דוקטורט, אחותי קיבלה פרופסורה בזכות המאמרים האקדמיים שכתבה, משהו שדחתה שנים בגלל הכבלים. ידיד טוב שלי כבר סיים לכתוב ולשווק ספר על חייו, שדחה לפחות שני עשורים, והרשימה גדולה…

בשורה תחתונה, הסיפור של כולם השתנה בזכות הזמן שהרוויחו.

 

4. פרגנו לכם סיאסטה

לישון בצהריים? מה אני זקנה? דודה? מה אני אימא שלי?…משך שנים סירבתי לנוח באמצע היום, גם כשהייתי עייפה ולמרות שיכולתי. איכשהו שינה בצהריים הזכירה לי את אימא שלי ואת השקט המוחלט שהיה חייב להיות בין שתיים לארבע, ככה כל יום. שנאתי את שנת הצהריים שלה, לא יכולתי לפתוח ארון במטבח, ולא לראות טלוויזיה, האמת, אסור היה לנשום כשהיא ישנה. אז מה הפלא שהתנגדתי עמוקות לרעיון הסיאסטה?…

לפני כשנתיים התחלתי לעצור באמצע היום. ככה, להיכנס למיטה, או לנוח בסלון, לחלום, לראות פרק בסדרה דוקומנטרית ב- Netflix או לקרוא ספר. שתי שעות העצירה באמצע היום הפכו לשעתיים של יצירתיות מופלאה, כי רק כשאנחנו עוצרים אפשר ליצור.

אם אתם עצמאיים, תעצרו. מצאו לכם את הפינה המתאימה, את הפעילות הנכונה לכם ותגלו ששפע רעיונות והשראה מגיחים אל תודעתכם בקלילות. והרי השראה היא האחד המצרכים הכי מבוקשים לשינוי סיפור החיים.

 

5. נכסו לעצמכם את הכלב המשפחתי

אם אין לכם כלב תקנו אחד. היום שבו הפסקתי לנהל את משמרות הטיולים עם הכלבות ולקחתי בעלות בלעדית עליהן, היה יום מכונן בסיפור שלי. כי אין כמו טיול עם הכלבה, ככה חופשיה מדאגות, כשהיא ואני משוחחות על החיים. ותתפלאו, היא ענתה…

בזכות הכלבות חזרתי לרוץ, להשתולל על המדרכה כמו ילדה קטנה, יחד גילינו רחובות ופינות וגינות שלא ידעתי על קיומם. מהר מאד הבנתי שאני חייבת לקחת את הסמרטפון איתי, לא חלילה כדי לדבר עם אנשים, אלא כדי להקליט את הרעיונות המדהימים שעלו לי תוך כדי הטיולים. חלק מהרעיונות הובילו לשינוי הסיפור.

בטבע (גם האורבני, אין צורך לטוס לגליל) אנחנו הכי חופשיים והכי קרובים לילדים שהיינו פעם. שם הכי קל לנו להיזכר ולהתחבר מחדש לחלומות, שמהם נבנה את הסיפור החדש.

 

6. תתחילו לפנות את הבוידעם

ברוב הבתים בישראל יש מחסן כזה מעל לאמבטיה, שאליו אנו זורקים את כל מה שלעולם לא נשתמש בו, אבל חבל לנו לזרוק אותו. "בוידעם" זה כמו עננה מעל לראש. מכביד, מנמיך, מעיק. אם גם לכם יש בוידעם פתחו אותו, הוציאו מתוכו את הכול ותתחילו לזרוק, ככה בלי כאב לב.

אם יש לכם ארונות קיר גדולים, ובקומת העל שלהם אתם מאחסנים בגדים מגיל 15, מזכרות מגיל 7, פתקים מגיל ההתבגרות, הוציאו הכול, שמרו את הקמצוץ שמרגש אתכם (כי כן, מותר להיות קצת סנטימנטליים) ואת השאר צלמו בסמרטפון או מסרו לסריקה, ותשחררו…

הבוידעם שלי בדירת 200 המ"ר התחיל באמבטיה ונמשך לאורך כעשרה מטרים עד לחדר האחרון. אתם מתארים לעצמכם כמה סחורה הייתה בו. בקלות יכולתי לפתוח מחלקה חדשה ב- Ali express: ציורים של חבר שלא זכרתי מי היה בכלל…חרמונית…אוהלים, שמשיות, מסמכי מס הכנסה מלפני 20 שנים…הכל נזרק החוצה, וחוץ ממסמכי מס הכנסה, הכול גם נלקח במהירות הבזק, על ידי אנשים שהיו צריכים את הדברים.

באופן לא מקרי, ממש באותו שבוע ראיתי סרט על תרבות מגורים של סינים בתאים קטנים ללא אוויר או חלונות, וחשבתי לעצמי שבבוידעם שלי יכולתי לאכלס משפחה שלמה.

פינוי, לחלק מאיתנו הוא עינוי, אבל אחרי הסבל מגיעה ההקלה (כמו בפרסומת של הרכבת קלה…) אוויר חדש נכנס לריאות שלך, מרחב חדש מתפנה, העננה מעל לראש סולקה, וכשהכול מרגיש קל יותר אפשר לגשת בחדווה ליצור את הסיפור הבא.

 

7. תלמדו משהו חדש ומפתיע

משהו שלא משתבץ בעולמכם העכשווי, משהו שיש לו פוטנציאל דווקא לטלטל אתכם. משהו שבמבט ראשון מרגיש לכם out of the blue. כשבחרתי את קורס UX פיתוח חוויית משתמש זה הרגיש לרבים ממכריי כמו עוד אחד מהשיגעונות שלי, כי מה זה רלוונטי לייעוץ אסטרטגי? עסקי? וארגוני?.

אז זהו שזה לא! וזו בדיוק הסיבה שבחרתי את הקורס.

רוב הסטודנטים היו בני מחצית מגילי, מעצבים גרפיים, מנהלי מוצר ומתכנתים שחיפשו מקצוע חדש (כמעט כולם שכירים). אבל לי זה לא שינה דבר. בשיעור הראשון כבר הבנתי ש- UX זה לאו דווקא לאפיון אתרים, זה כלי לחיים. כששיתפתי את המרצה שאני הולכת לעשות UX לחיים שלי, הוא חייך בספקנות.

אבל הוא טעה! עובדה, עשיתי יופי של UX לחיים. מיועצת אסטרטגית עסקית חזרתי לחלום הישן ובניתי עסק חדש שכול כולו, 100% ממנו ממוקד בדבר שאני הכי טובה בו והכי אוהבת לעשות אותו. אותו דבר שרוב חיים סיפרתי לעצמי סיפורים, למה אני לא יכולה להתפנות אליו. החיבור בין ייעוץ אסטרטגי, עיצוב ו- UX, כתיבה ואהבת הסיפור והמשחק (storytelling) הובילו אותי לסיפור החדש, לו קראתי – https://whatsyourstory.co.il/

 

8. טפלו בברקסים שלכם

נכון שלפחות פעמיים בשנה אתם בודקים את הברקסים? בטוח שאתם עושים את זה לקראת החורף!. ומה עם הברקסים שלכם??.

אני מתכוונת לכל אותן מחשבות ואמונות קטנות שמסתובבות לכם בראש ומונעות מכם להגשים את מה שאתם רוצים. לרוב הם מתחילות באחת מהמילים הבאות: אין לי… אני לא יכול… אי אפשר… לא יתנו לי…ועוד לא הגיע הזמן ל…

דמיינו, שהגיע החורף ותעשו בדיקה לברקסים הפנימיים של המכונית הכי חשובה שלכם, שמסיעה אתכם לכל מקום בחיים: אתם!!!. רשמו על דף כל "ברקס" שעוצר אתכם. למשל – "אני לא יכול לעזוב את העבודה". ואז תשאלו את עצמכם שלוש שאלות חשובות:

  • שאלה ראשונה – מה אני כן יכול לעשות תוך כדי העבודה?
  • שאלה שנייה – מי יכול לעזור לי?
  • שאלה שלישית – איך אני יכול לשלב את העבודה עם הדבר הבא?

 

9. תגידו "כן" לכל מה שעד עכשיו אמרתם "לא"

כמה פעמים ביום אתם מרגישים את ההמהום בראש שלכם? את הזמזום שרק אתם שומעים כשמשהו גדול מתחיל להתהוות בראש שלכם?.

שונדה ריימס, הטיטאנית (יוצרת, מפיקה) מאחורי "האנטומיה של גריי", "סקאנדל" ו"המדריך לרוצח" הפסיקה לשמוע את ההמהום, והתחילה להרגיש שהיא מאבדת את היצירתיות שלה. ולאישה, שאחראית ל- 70 שעות טלוויזיה לעונה (וזה המון) ואוהבת את עבודתה, אבדן היצירתיות זה סוף סיפור הקריירה.

אז מה היא עשתה? ריימס החליטה שלמשך שנה תאמר "כן" לכל דבר שמפחיד אותה. נאום בפומביי, משחק, יצירת קשרים חברתיים, או משחק עם אחת מבנותיה, וזאת, למרות היותה אישה סופר סופר עסוקה.

בהרצאת TED שלה מגלה ריימס, שככל הנראה אמירת "כן" למשחק עם בנותיה הצילה את הקריירה שלה. כי כשאת אמורה להמציא, לכתוב וליצור 4 סדרות כל עונה, והמוח הקודח שלך מתייבש ומפסיק ליצור, את והקריירה שלך בבעיה רצינית.

סיפור חדש דורש המהום עצמתי, עמוק ומטלטל, ולפעמים אמירת "כן" לדברים שאף פעם אין לכם זמן אליהם, או כאלה שהפחידו אתכם, היא הפתרון. 

 

 

10. תמצאו נושא גדול שמרתק אתכם ותינעלו עליו

אני יודעת שאין לכם זמן, ובכל זאת, מהות החיים היא התעסקות במשהו גדול מאיתנו.

"את מאוהבת? שואלים אותי אנשים, "יש לך מין כזה ברק בעיניים…" הם ממשיכים. כן, זה הברק של התשוקה, של החיבור שלי עם נושא גדול ומרתק שמעניין אותי. אותו ברק מצוי בעיניים של כל מי שמצא את הנושא הנעלה שמעניין אותו.

כך הגיעו לעולם נושאים שהפכו לתנועות שינוי כמו – The slow movement, או The minimalists. כך נולדים מאבקים לשינוי כלכלי, חברתי, ומה שביניהם. כך מגיעות מידי יום הצעות רבות להרצאות לאתר TED, שמטרתן לעורר השראה כדי לשפר את העולם.

לסיכום, בשביל מהפך בקריירה, בעסק, בחיים, לא צריך לחכות לרגע המתאים, ולא צריך משאבים גדולים, ובטח שלא לפרק את מה שיש לכם עכשיו. מבטיחה לכם שגם אם תכניסו לחייכם רק חלק מהרשימה תגלו שאתם בעיצומו של סיפור חדש.

 

מעוניינים להפוך את סיפור החיים והידע להרצאת השראה? עשו צעד קדימה! דברו איתי 

 

מוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"המהפך שאני עושה לאנשים קשור בראש ובראשונה לשינוי הסיפורים שהם מספרים."

צרו קשר לפרטים:

גלילה לראש העמוד