טעות גורלית: השגיאות ש- 95% מהמרצים עושים ואיך תימנעו מהם בהרצאות שלכם

אף אחד לא נולד מרצה, ורגעי החסד שהקהל ייתן לכם מועטים ביותר, וזו הסיבה שחשוב להכיר את 6 הטעויות שרוב המרצים המתחילים נוטים לעשות, כדי שתוכלו להימנע מהן בהרצאות שלכם.

 

טעות # 1 – בואו נחכה עוד קצת…

ההרצאה שלכם אמורה להתחיל בשעה שמונה, האולם די מלא, אבל לא כולם הגיעו. להתחיל בזמן או לחכות?…

יותר מידי מרצים בתחילת דרכם בוחרים באפשרות השנייה: והם מחכים לאלו שלא הגיעו במקום לכבד את מי שכבר יושבים באולם.

וזה מזכיר לי שבילדותי גררו אותי הורי מיד חודש לקונצרטים בהיכל התרבות. דמיינו ילדה בת 5 שומעת את שופן, מוצארט ככה בשקט כמעט בלי לנשום. הורי הייקים תמיד הגיעו מספר דקות לפני התחלת הקונצרט, אבל היו אחרים שאיחרו. ומה עלה בגורלם? והאם הקונצרט התחיל בזמן או שחיכו למאחרים?.

התשובה היא שבהיכל התרבות שלטה הייקיות, כלומר הדייקנות, וכן, הקונצרטים התחילו בדייקנות מופתית בשעה שיועדה להם, ומי שאחר, נאלץ לחכות למעלה ביציע המאחרים עד ההפסקה.

את ההרגל הזה אימצתי מזמן ואני ממליצה גם לכם לחבק אותו באהבה. זו הדרך היחידה לשדר כבוד למי שהגיע ולא לתת פרס למי שהגיע באיחור.

 

טעות # 2 – נצטרך להאריך קצת…

"לא הספקתי את החומר… יש לי עוד הרבה מה לומר.. קצת נגררתי עם השאלות של הקהל…" נשמע לכם מוכר?

הרצאה חייבת להסתיים בזמן!!. הקהל איננו משאית שעליה מעמיסים סחורה, תשאירו קצת לפעם הבאה.

תשאירו אותם עם "טעם של עוד" ולא מוצפים וחנוקים בלי יכולת לזוז.

אני מודה! כשהתחלתי להרצות לפני יותר משלושים שנים לא סיימתי הרצאות בזמן. תמיד היה לי המון מה לתת. והזמן…

אף פעם לא הספיק. אז בדרך הקשה למדתי את חשיבות הפרופורציות, והעמידה בהבטחה ובמילה, ושעה היא שעה.

זה לקח לא מעט זמן והסב לא מעט נזקים. אבל הלקח הופנם!.

בסדנה, השאירו לכם לפחות חצי שעה אחרונה לסיכום שלכם וסיכום של המשתתפים.

אל תתקמצנו על זמן הסיכום, הוא קריטי להצלחת הסדנה שלכם.

גם בהרצאה, השאירו זמן לסגירת הקצוות, בנו לכם תכנית מדויקת של התוכן בחלוקה לדקות, ממש כמו שעושים בהרצאות של TED.

 

https://pixabay.com/

 

טעות # 3 – טווסים משתלטים על האירוע

בכל הרצאה וסדנה, יש לפחות "טווס" אחד. הוא פותח את נוצותיו, משמיע את קולו, מתנגד, חוקר, חופר, האמת, די מטריד!!.

מה עושים איתו?. ובכן, בסדנאות אני מבקשת מהטווס לקחת דף ועט ולרשום כל שאלה שעולה לו בראש, כדי שאוכל לקרוא את השאלות בהפסקה ולענות עליהן בחלק השני של הסדנה.

אם לא, יפגיז בשאלות ובהתנגדויות בכל רגע שיחפוץ, וכתוצאה מכך יחבל במהלכה התקין של הסדנה שלכם.

בהרצאות מול קהל גדול, הבעיה של "טווסים" כמעט לא קיימת, אבל יש בעיה אחרת.

אני מדברת על תרבות השיח בסלולרי, על צילומים עם פלאשים שמסנוורים את המרצה, וקליקים של הטלפונים הניידים בשורות הראשונות, שמפריעים למרצים, במיוחד אם הם סובלים מהפרעות קשב וריכוז.

אז מה עושים?? לסדנאות אני תמיד מביאה סלסלה לתוכה מכניסים את הטלפונים הניידים. בהרצאות תמיד אבקש מראש לכבות את הניידים, ואפילו יש לי נאום קטנטן שעושה את יופי של עבודה ואתם מוזמנים לאמץ אותו.

והנה, ככה הוא נשמע: "מה דעתכם להיות בלתי מושגים לשעה וחצי? ככה לגרום לאנשים להתרגש מחסרונכם? מתי עשיתם את זה לאחרונה? קדימה, עכשיו זה קורה!! תאמינו לי אתם תגידו לי תודה על זה בהמשך…".

 

טעות # 4 – לא גמרתי לה(ע)ניק…

זוכרים את המרצים שלא יודעים לסיים בזמן? זה קורה כי הם חושבים ומתנהלים כמו "פרות". מכירים את המשפט – "הפרה רוצה להניק יותר ממה שהעגל מסוגל לינוק?".

מרצים שלא יודעים לסיים את ההרצאה בזמן, בעיני, הם כמו הפרה שמתעקשת להניק את העגל, כלומר את הקהל, מעבר למסוגלות, מעבר לזמן ההרצאה, ומעבר למה שסביר ואפשר לקלוט במסגרת הזמן שהוקצה לאירוע.

אל תחשבו כמו "פרות", תחשבו כמו פרפרים, או דבורים. תעברו מנקודה לנקודה בקלילות, רפרפו מעל והעבירו את הצוף שלכם מנקודה לנקודה.

עצרו, כדי שהקהל יעמוד בקצב, תנו לאנשים זמן לתרגל, לשחק, לזוז. הרצאה טובה כמו מילקשייק מענג איננה דחוסה או סמיכה מידי, אלא מרוכזת במידה הנכונה, ומרווחת ומאווררת בין חלקיה השונים.

 

https://pixabay.com/

 

טעות # 5 – זה בראש שלי…

"יש לי הרצאה" אמרה לי מישהי. "טוב, תראי לי" אמרתי לה. "אהה.. זה בראש, ואני כל פעם משנה אותה" ענתה לי. טעות!!! טעות גדולה.

הרצאה או סדנה חייבות להיות כתובות, ואהיה מדויקת, מוקלדות על מסמך וורד. כזה שאפשר לבחון את הזרימה שלו, את התזמון, את החלוקה להפסקות, את החלק היחסי של ההרצאה מול התרגול, ועוד. וכשזה בראש של המרצה אין סיכוי שזה יקרה.

תקראו את הכתבה על – 5 שאלות המיקוד לבניית הרצאה או סדנה. בנו לכם פורמט נוח לארגון הסדנה על מסמך וורד. בהמשך, תוכלו לבחון ולשנות ולשפר כאוות נפשכם.

 

טעות # 6 – קופצים למים העמוקים  

טוב, בנית סדנה, הרצאה או שתיהן יחד. אבל איך מתחילים להרצות? כל מרצה חולם על אולם של 500 אנשים, בית החייל, לפחות. ההמלצה שלי קצת שונה.

תתחילו מקהל של אחד– אתם עצמכם, דברו למראה, תקליטו את עצמכם, תקשיבו להקלטה, תתרשמו ותשפרו.

בשלב שני – זמנו לכם קהל אוהד של עד 6 אנשים והעבירו את ההרצאה בפניהם. דברו איתם אחרי בשיחה חופשית ובדקו-

  • האם עניינתם אותם?
  • מתי שעממתם?
  • מתי "איבדו" את הקשב?
  • מה היה השיא? מתי רגשתם?
  • האם רצו עוד הפעלות ומשחקים?
  • האם זה היה קצר, ארוך או מדויק?. תקשיבו בלי להיעלב ותשפרו.

בשלב שלישי – צאו החוצה, חפשו את המקום בו תרגישו בבית, את הקהל מולו תחושו בטוחים, וקדימה להרצאת הבכורה שלכם. צוות בית הספר או הגן בו לומדים הילדים שלכם יכול להוות קהל נהדר לצורך המשימה.

 

https://pixabay.com/

 

לסיכום:

יש 6 טעויות גורליות שמרצים מתחילים עושים ושלכם כדאי להימנע מהן בהרצאות שלכם:

טעות # 1 – מתחילים באיחור

טעות # 2 – לא מסיימים בזמן

טעות # 3 – לא עוצרים הפרעות

טעות # 4 – מעמיסים יותר מידי

טעות # 5  – אין מערך מובנה

טעות # 6 – מדלגים על שלב האימון

ברגע שתקפידו להימנע מהטעויות, יש מצב שתעשו טעויות אחרות, אבל הן תהיינה קטנות, שוליות וחסרות משמעות לעומת הטעויות הקריטיות שבכתבה.

 

מעוניינים להפוך את סיפור החיים והידע להרצאת השראה? עשו צעד קדימה! דברו איתי 

מוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"המהפך שאני עושה לאנשים קשור בראש ובראשונה לשינוי הסיפורים שהם מספרים."

צרו קשר לפרטים:

גלילה לראש העמוד